דיירים מספרים

דיור מוגן >> דיירים מספרים

הדיירים היקרים של רשת נוה עמית מספרים כאן על חוויות ופעילויות בדיור מוגן - בתי אבות השונים ברשת.

מעון הרופא:

>> בערב חג השבועות עמדנו כולנו פעורי פה כשנכנסנו לחדר האוכל לקראת סעודה משותפת לכל הדיירים.השולחנות המכוסים בלובן מבהיק, הסידור האומנותי של המאכלים והאווירה האלגנטית, הזמינו אותנו לחוויה קולינרית בלתי רגילה. יהודית אלמליח, מנהלת המטבח, תודה על רגע של אושר שנתת לנו, על המחשבה והרצון לתת מכל הלב והכשרון.

תודה,

נלי שווץ, מעון הרופא מוצא עילית

>> לאחרונה חזרתי למעון לאחר תקופה של 5 חודשי אשפוז בביה"ח. ההרגשה היתה של חזרה הביתה. למרות שכל אותה התקופה בביה"ח- מנהל המעון ואנשי הצוות טרחו לבוא לבקרני ולדרוש לשלומי, התחושה כעת היא של חזרה לשגרה. שגרה של חיים תוססים, חברים והרבה תמיכה.

אני שמח שאני כאן, במעון הרופא.

אברהם קצבורג, מעון הרופא מוצא עילית

>> הגעתי למחלקת החלמה במעון הרופא לפני שנה במצב גרוע ביותר. אפילו הרופאים ששחררו אותי לא האמינו שאצא מזה. במהלך הטיפול המסור במחלקת החלמה התאוששתי והבראתי לחלוטין. הטיפול, האכפתיות והפעילויות הרבות הפכו אותי לאדם מאושר. המתנתי בסבלנות עד שהתפנתה דירה עבורי וידעתי שמצאתי את המקום הנכון, במיוחד שמצאתי גם בן זוג לחיים.

בתיה גרשון

>> במסגרת עונג שבת שאנו מקיימים מדי ערב שבת במעון הרופא צץ לבעלי אביגדור רעיון שהפך ליוזמה מבורכת: כל אחד מהדיירים סיפר את סיפור חייו. הזיכרונות לפעמים משעשעים ולעיתים טרגיים וקשים. כך למדנו להתחבר ולכבד זה את זה.

לאה הרצוג
 

>> בפאב הפעיל בנווה עמית חגגנו ביום חמישי יום הולדת לחבר אליהו יונס. השמחה גברה, השירים קלחו, גם בירה וכיבודים ואפילו הרגליים רקדו תוך ישיבה או תוך דילוגים וכמה השמחה הייתה גדולה כשהתערבלו זה בזה השירים והמנגינות.

תמר נייגר

>> כמרצה לשעבר בטכניון ובאוניברסיטת חיפה וכדייר במחלקה הסיעודית במעון הרופא אני שמח מאוד להשתתף בפעילויות התרבות. במיוחד אני אוהב את הקונצרטים, חוג ההאזנה למוסיקה קלאסית, אך גם בהתעמלות ובהרצאות אני נהנה. תודה לך זיווה רכזת התרבות.

חיים ויטו וולטירא
 

לב אבות רחובות:

>> בימים אלו אני מונה 8 שנים מאז הצטרפתי למשפחת "לב אבות". כשאני אומר ש10% מחיי ביליתי כאן, אני באמת מתכוון לבילוי. הימים והלילות נועמים לי כאם עד מאוד. אני מקווה שהגודל יעניק לי עוד שנים רבות ב"לב אבות", המקום שהפך לי לבית.

אפרים לבנון, לב אבות רחובות

>> בנוסף לחוג קרמיקה החלטתי להצטרף גם לחוג הציור אצלינו בבית. בתחילה חששתי, מכיוון שלא נגעתי בתחום באופן מקצועי, אבל כבר במפגש הראשון- מצאתי חברים נהדרים! מוישה, בעל קריירה ארוכה בציור, הדריך אותי מההתחלה, וכבר בתום המפגש הראשון מצאתי את עצמי בתוך קבוצת חברים-ציירים צחקנית ועליזה. את מוט'קה הזמנתי בערב למשחק ברידג' אחד על אחד. הוא אמנם מצייר טוב ממני, אבל אין לי ספק שבמשחק קלפים אני יכולה להביס אותו לגמרי!

אליסה, לב אבות רחובות